מורשת יהודית ברומניה 02.08.2020 - ז'ול פרחים אמן פלסטי רומני-יהודי

מורשת יהודית ברומניה 02.08.2020 - ז'ול פרחים אמן פלסטי רומני-יהודי מורשת יהודית ברומניה 02.08.2020

בשנת 1914 בבוקרשט נולד יוליש בלומנפלד (Iuliş Blumenfeld). אביו יעקוב בלומנפלד היה רוקח. ה-"אפרוח" או פויו (Puiu) כמו שהרבה ילדים רומנים מכונים , הראה מילדות כשרון לציור ולכן ההורים החליטו לפתח את הצד האומנותי הזה בילד הרביעי שלהם. כיוון שהרשו לעצמם מבחינה כלכלית ההורים דואגים למורים כמו שצריך ופויו היה תלמיד של שני ציירים רומנים מפורסמים ושניהם פרופסורים באקדמיה לאומנויות או על פי השם הרשמי מאותה תקופה Școala Națională de Arte Frumoase. אחד קוסטין פטרסקו (Costin Petrescu) והשני ניקולאיה ורמונט (Nicolae Vermont), שהוא גם ממוצא יהודי כמו תלמידו הצעיר.

 

בגיל 16 , גיל המהפכות , פויו יוליש בלומנפלד פתח במרד הנעורים שלו. דבר ראשון מחליף את שמו.  את שם המשפחה מעברת אותו ל-”פרחים" כיוון שבלומנפלד האידישי בתרגום לעברית הוא שדה פרחים. את שמו הפרטי מחליף לז'ול למרות שממשיך לקרוא לעצמו ולחתום במכתבים לחברים ולמשפחה עם הכינוי פויו. אני אמשיך במאמר הזה לקרוא לו פויו בתור הצדעה ליהודי-רומני אחר שאני מכיר ושנשאר "אפרוח" עד היום בגיל כמעט 87.

 

מהפכה שניה היא היציאה מהשפעתם של מוריו הציירים והמעבר לסגנון הסוראליסטי. בלימוד אוטודידקטי, לא פורמלי, בתחילת שנות ה-30 פויו פרחים הופך להיות אחד הדמויות המוכרות ביותר באומנות האוונגרדית של בוקרשט. הוא מפרסם לצידו של ויקטור בראונר יצירות בכתב העת UNU של סשה פאנה. פויו מקים, יחד עם גרסים לוקה, פאול פאון ואאורל ברנגה, את כתב עת ALGE (אצות בעברית) כתב עת נונקונפורמיסטי ואף מהפכני , אשר יוצר שערורייה שבגללה פויו פרחים נעצר למספר ימים באשמת פגיעה במוסר הציבורי ורק בשל היותו קטין לא הועמד לדין.

 

בשנת 1932 בסיוע של מרצ'ל ינקו, שעליו כתבתי באחד הפרקים הקודמים, פותח פויו את התערוכה האישית הראשונה שלו בבוקרשט, עם יצירות בהשפעת הזרם הסוראליסטי. ב-1936 מציג תערוכה גם בבוקרשט וגם בבראשוב עם יצירות בגוון מהפכני ונגד הממסד המקובע. בין 36 ו-1938 פויו משרת את שירות החובה בצבא רומניה ולאחר מכן נוסע לפראג כדי להציג שם תערוכה עם יצירותיו וגם כדי לנסות לקבל אשרה להגיע לפריז. כיוון שלא הצליח לקבל את האשרה , פויו פרחים חוזר לרומניה. בבוקרשט נרדף ע"י השלטונות בגלל החוקים האנטישמים ובגלל ציוריו האנטיפשיסטים והאנטיקפיטליסטים שהוא פירסם בעיתונות.

 

בגלל הרדיפה והאיומים של הארגון הפשיסטי "משמר הברזל" פויו בורח לבסרביה אשר נכבשה ע"י בריה"מ ומתיישב בקישינב ומתפרנס מעיצוב במה להצגות אופרה. בהמשך נאלץ להמלט מזרחה בגלל מבצע ברברוסה והגיע בדרך לא דרך עד ארמניה ושם עיצב תאפורות לתיאטרון עבור פצועי המלחמה של הצבא האדום. בתחילת 1944 פויו פרחים גוייס לשורות הקומוניסטיים הרומנים השוהים במוסקבה.

 

במוסקבה פויו פרחים מאייר ועורך את Graiul Nou , השפה החדשה בעברית,  כתב העת של הגולה האנטיפשיסטית והפרוסובייטית של רומניה. אפשר לומר שהוא מונה לשר התרבות של ממשלת הצללים של אנה פאוקר אשר מכינה את עצמה לחזור ולקחת את השילטון ברומניה. יש כאלה שאומרים שפויו פרחים בתקופה זאת הפך להיות קצין ללא דרגה בצבא של בריה"מ , אבל בקורות החיים שהוא בעצמו כתב אין אישור על כך. על כל פנים בחייו הארוכים והמסובכים פויו פרחים משכתב את הביוגרפיה שלו מספר פעמים ע"פ הנסיבות.

 

עד כאן הפרק הראשון בקורות חייו של  פויו פרחים, המשך יבוא בשבוע הבא.

 


www.rri.ro
Publicat: 2020-08-01 18:33:00
Vizualizari: 296
TiparesteTipareste